Ri MiLunel Horayot 9a – ר"י מלוניל הוריות ט.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

{ויקרא ה׳:ז׳} לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ וְנֶאֱמַר {ויקרא ה׳:י״א} לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ מִי שֶׁבָּא לִידֵי עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת יָצָא נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי עֲנִיּוּת. נָשִׂיא דִּכְתִיב {ויקרא ד׳:כ״ב} וְעָשָׂה אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהָיו מִי שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו מָשִׁיחַ דִּכְתִיב {ויקרא כ״א:י׳} וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו ^אשֶׁהוּא גָּדוֹל מֵאֶחָיו בְּנוֹי בְּכֹחַ בְּחָכְמָה וּבְעוֹשֶׁר אֲחֵרִים אוֹמְרִים מִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ גַּדְּלֵהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ ^בגַּדְּלֵהוּ מֵאֶחָיו. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבִינָא מר״נמֵרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק נָשִׂיא שֶׁנִּצְטָרַע מַהוּ מִידְחָא דְּחֵי אוֹ מִיפְטָר פְּטִיר ^גא״לאֲמַר לֵיהּ דִּילָךְ אוֹ דְּגַזָּא. תַּנְיָא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מָשִׁיחַ פָּטוּר מִכּוּלָּן אָמַר רָבָא מ״טמַאי טַעְמָא דר״עדְּרַבִּי עֲקִיבָא אָמַר קְרָא {ויקרא ו׳:י״ג} זֶה קׇרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו זוֹ בָּאָה חוֹבָה לוֹ וְאֵין אַחֶרֶת בָּאָה חוֹבָה לוֹ. וְאֵימָא כִּי מְמַעֵט לֵיהּ רַחֲמָנָא מִדַּלֵּי דַלּוּת וּמַאי נִיהוּ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה אֲבָל עֲנִיּוּת ועשירו׳וַעֲשִׁירוּת לָא מַעֲטֵיהּ רַחֲמָנָא לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דכתי׳דִּכְתִיב {ויקרא ה׳:י״ג} וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה הַמִּתְכַּפֵּר בְּאַחַת מִתְכַּפֵּר בְּכוּלָּן וְשֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת אֵין מִתְכַּפֵּר בְּכוּלָּן. אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב {ויקרא ה׳:ה׳} וְהָיָה כִּי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה ה״נהָכִי נָמֵי דְּכׇל הַמִּתְחַיֵּיב בְּאַחַת מתחיי׳מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן וְשֶׁאֵין מתחיי׳מִתְחַיֵּיב בְּאַחַת אֵין מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן אַלְּמָה תְּנַן ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נָשִׂיא חַיָּיב חוּץ מִשְּׁמִיעַת קוֹל. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מֵאַחַת מַשְׁמַע לֵיהּ לְאַחַת לָא מַשְׁמַע לֵיהּ ומ״שוּמַאי שְׁנָא מֵאַחַת דְּמַשְׁמַע לֵיהּ. דְּכַתְבֵיהּ רַחֲמָנָא לְבַסּוֹף גַּבֵּי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה לְמֵימְרָא דְּכֹל דְּמִחַיַּיב בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִחַיַּיב בְּכוּלָּן דְּאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ מִתְחַיֵּיב בְּאַחַת אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן נִכְתְּבֵיהּ לְהַאי מֵאַחַת מֵאֵלֶּה בְּדַלּוּת א״נאִי נָמֵי בַּעֲשִׁירוּת.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^דכׇּל הַמִּצְוֹת שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת הַיָּחִיד מֵבִיא כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה ^הוְהַנָּשִׂיא שָׂעִיר ^ווּמָשִׁיחַ ^זוב״דוּבֵית דִּין מְבִיאִין פַּר ^חוּבַעֲבוֹדָה זָרָה¹ הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ מְבִיאִין שְׂעִירָה ^טוב״דוּבֵית דִּין פַּר וְשָׂעִיר פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת. אָשָׁם תָּלוּי ^יהַיָּחִיד ^כוְהַנָּשִׂיא חַיָּיבִין ^לוּמָשִׁיחַ ^מוב״דוּבֵית דִּין פְּטוּרִין ^נאָשָׁם וַדַּאי הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּיבִין וב״דוּבֵית דִּין פְּטוּרִין. ^סעַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם וְעַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו ב״דבֵּית דִּין פְּטוּרִין ^עוְהַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּיבִין אֶלָּא שֶׁאֵין כ״גכֹּהֵן גָּדוֹל מָשִׁיחַ חַיָּיב עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו דִּבְרֵי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן וּמָה הֵן מְבִיאִין ^פקׇרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה נוֹתֵן כְּלָל כֹּל שֶׁהַיָּחִיד בְּאָשָׁם תָּלוּי הַנָּשִׂיא כַּיּוֹצֵא בּוֹ מָשִׁיחַ וב״דוּבֵית דִּין פְּטוּרִין וְכֹל שֶׁהוּא בְּאָשָׁם וַדַּאי נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן וב״דוּבֵית דִּין פְּטוּרִין. שְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו בֵּית דִּין פְּטוּרִין נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ חַיָּיבִין אֶלָּא שֶׁאֵין הַנָּשִׂיא חַיָּיב בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל וְלֹא מָשִׁיחַ בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו כׇּל שֶׁהוּא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד נָשִׂיא כַּיּוֹצֵא בּוֹ מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. הָא גּוּפַא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ שֶׁאֵין מָשִׁיחַ חַיָּיב בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו הוּא דְּפָטוּר אֲבָל בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם חַיָּיב אֵימָא סֵיפָא כֹּל שֶׁהוּא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד נָשִׂיא כַּיּוֹצֵא בּוֹ מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין קָתָנֵי מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין מָה בֵּית דִּין פְּטוּרִין מִכּוּלְּהוֹן אַף מָשִׁיחַ פָּטוּר מִכּוּלְּהוֹןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ה׳:א׳

^ב רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ה׳:א׳

^ג רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:ט׳

^ד רמב״ם הלכות שגגות א׳:ד׳

^ה רמב״ם הלכות שגגות א׳:ד׳
רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:א׳
רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:ו׳

^ו רמב״ם הלכות שגגות א׳:ד׳
רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:א׳

^ז רמב״ם הלכות שגגות י״ב:א׳

^ח רמב״ם הלכות שגגות א׳:ד׳

^ט רמב״ם הלכות שגגות י״ב:א׳

^י רמב״ם הלכות שגגות ח׳:א׳

^כ רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:ו׳

^ל רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:ו׳

^מ רמב״ם הלכות שגגות י״ב:ב׳

^נ רמב״ם הלכות שגגות ט׳:י׳

^ס רמב״ם הלכות שגגות י״ב:א׳

^ע רמב״ם הלכות שגגות י׳:ז׳

^פ רמב״ם הלכות שגגות י׳:ז׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״וּבַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״ובעבודת כוכבים״.

ה. כל מצוות שבתורה שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת. דכתיב תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה, והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יי׳ הוא מגדף ונכרתה. ובכלל נפש, אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח משמע, בין [ב]⁠ע״ז בין בשאר מצוות. וב״ד, דילפי׳ עליון מתחתון, כלו׳, ילפי׳ פרשה העליונה שנאמרה בב״ד מתחתונה שנאמרה בהדיוט בפרשת שלח לך אנשים. אשם תלוי, יחיד ונשיא חייבין. דהא כתיב ב⁠[י]⁠ה נפש. אע״ג דבכלל נפש משמע נמי [משיח], אפי׳ הכי פטור, דמשמע ליה מדכתי׳ באשם תלוי וכפר [עליו] הכהן על שגגתו אשר שגג, מי שחטאו בשגגה, יצא זה שאין חטאו בשגגה אלא בהעלם דבר. וב״ד נמי פטורין דלעיל דילפי׳ ואשמו מואשם הנאמר בחטאת יחיד שהוא קבוע, מה להלן בקבוע אף כאן בקבוע. ופרשת אשם תלוי כתיבא בפרשת ויקרא בסופו, דכתיב ולא ידע ואשם והביא. הענין הזה מדבר במי שבא ספק כרת לידו ולא ידע אם עבר עליו אם לאו, כגון שיש חלב ושומן לפניו, וכסבור ששתיהן היתר, ואכל את האחת, ואמרו לו אחד של חלב היתה שם ולא ידע איזו של חלב, הרי זה מביא אשם תלוי. ומגי⁠[ן] עליו כל זמן שלא יודע לו שודאי (י)⁠חטא, שאם יודע לו לאחר זמן יביא חטאת. ואשם תלוי הוא איל בן שתי שנים, ורוב דמיו שתי סלעים. אשם ודאי. כגון אשם מעילות שהוא מי שנהנה מן ההקדש, ואשם שפחה חרופה. יחיד ונשיא ומשיח [חייבין]. מואם נפש שהוא כתו׳ שם, ושלשתם בכלל נפש. וב״ד פטורין. דלאו בכלל נפש, שהוא יחיד, הן. (של) [על] שמיעת הקול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו, ב״ד [פטורין]. דאמרי׳ לעיל אין חטאת ציבור אלא בקבועה, [והני] (דהינו) עולה ויורד נינהו. ויחיד ונשיא ומשיח. היה במשמע שהיו חייבין בשמיעת הקול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו, דכולן בכלל נפש אחת הן. אלא שאין כהן גדול משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו. כדמפרש בגמ׳ טעמ׳, דכתי׳ ואיש אשר יטמא ולא יתחטא וגו׳ ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל, והאי מתוך הקהל מיותר הוא, אלא לדרשא אתא, מי שחטאו שוה לקהל, דהינו לכל אחד מן הקהל, כלו׳, שמביא בשגגת מעשה, יצא זה שאין חטאו שוה לקהל, דהא אינו מביא אלא בהעלם דבר ולא בשגגת מעשה. ואין הנשיא חייב על שמיעת הקול. כדפרישית לעיל, דמלך לא מעיד ולא מעידין אותו, דכתי׳ שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך, והיאך יבא לפני ב״ד להעיד עליהם. והא לא איצטריך למתני, דהא תנא לעיל, אלא אגב גררא הביאו. ומה הן מביאין. כלומ׳, נשיא בביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו, ומשיח בשמיעת הקול וביטוי שפתים. קרבן עולה ויורד. ושלש מחלקות בדבר, ר׳ יוסי הגלילי סבר נשיא ומשיח פטורין מכולן. ור׳ עקיבא סבר נשיא (ומשיח) חייב⁠(ין) בכולן חוץ משמיעת הקול, ומשיח פטור מכולן מעולה ויורד. ור׳ שמעו׳ סבר נשיא ומשיח חייב⁠[ין] בכולן בעולה ויורד, אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו. ר׳ אליעז׳ אומ׳ נשיא (ו)⁠מביא שעיר. מפרש בגמ׳ דלא אמ׳ ר׳ אליע׳ שיביא נשיא שעיר, דהינו קרבן קבוע, אלא בטומאת מקדש וקדשיו הואיל וכרת כתי׳ בהו כדכתי׳ בחטאת חלב ודם, הילכך מביא קרבן קבוע כמו שמביא בחטאת קבועה יחיד. אבל בביטוי שפתים דאין חייבין על זדונו כרת אלא לאו דלא יחל דברו, מודה ר׳ אליעזר שמביא קרבן עולה ויורד אפי׳ נשיא. הדרן עלך כהן משיח לעצמו.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי והרב מרדכי רבינוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון